<h1>סמ"ג עשין סימן קי"א</h1>
<h2>דף כה:</h2>
בית דין הגדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך נוטה ודנו בה דין ועמד אחריהם בית דין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם אין אתה חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך (רמב"ם ממרים פ"ב ה"א) כדאמרינן במסכת ראש השנה (כ"ה ב'). בית דין שגזרו גזירה או תיקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברי הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין כדאיתא בפרק השולח (גיטין ל"ו ב') ובעבודה זרה (ל"ו א'), אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו בו הראשונים או תקנו התקנה, ואם תאמר היאך תמצא בסנהדרי גדולה גדולים במנין מן הראשונים מאחר שכל בית דין הגדול הוא משבעים ואחד המנין שאנו אומרים הוא מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו (ע"פ רמב"ם שם ה"ב). אמרינן ביבמות (צ' ב') שיש רשות לבית דין לעקור אפילו מדברי תורה לצורך שעה. ובסנהדרין נמי תניא (מ"ו א') והבאתים למעלה (ל"ת ר"ח) א"ר אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין מכין וענשין שלא כדין מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה.
